Pencil Journal Chun Kwang Young
January / 20 / 2023

The Korean artist, Chun Kwang Young has been creating reliefs, large scale sculptures and installations for over thirty years named ‘Aggregations.’  These structures are made from thousands of small packages wrapped in handmade text covered Hanji (Korean mulberry paper) and tied together with threads of the paper. This organic material is a champion of ecological reproduction as the tree does not need to be cut down to harvest the paper-making fibers. The process of collecting and dismantling pages of old books made of Hanji followed by the meticulous process of assembling and wrapping each package demands a huge amount of patience. They are an art of healing, presented to the audience as a form of reflection on socio-ecological subjects. 

Chun Kwang Young’s recent exhibition at the Venice Biennale ‘Times Reimagined’ confronts the devastating effect humanity has had on our planet. These sculptures are a call to action on the rapid decline of our ecosystems, mass consumption and the destructive levels of pollution in our atmosphere.

Installation views “Chun Kwang Young: Times Reimagined”, 2022, Palazzo Contarini Polignac, Venice. Copyright CKY Studio. Photo: © Alice Clancy

Could you talk about growing up in South Korea and how this might have influenced you and your passion for art?

Looking back, my childhood made a huge impression on how I perceive the world, particularly the beautiful days growing up in my village, the panic of evacuation at the age of 5 due to the outbreak of the Korean War; the lonely study time in Seoul where I had my first exposure to art; and the first prize I won in the national art competition, which encouraged me to pursue higher education in art college. When I was studying, my father heavily opposed my decision to pursue art. He was fully convinced that the only way to be successful was to study business or law. It was the love of my grandparents that supported me through all these difficulties. I still remember the food packed in ‘bojagi’ (a Korean wrapping cloth) that my grandmother prepared for me, which always brought me nostalgic memories of the village Hongcheon when I studied abroad. 

After you finished your studies, you focused on Abstract Expressionism. How did this come about and when/why did you shift your creative practice?

My first encounter with American abstract expressionism was in the College of Fine Arts at Hongik University in Seoul. After graduation, I wanted to differentiate myself from the majority of seniors who studied in Europe (especially Paris), so I chose to go to the United States where I learnt more about this genre of art and fell in love with it at my graduate school. At the time, abstract expressionism resonated with my inner desire for free expression, accentuated by the astonishing reality of social upheavals in contrast with rosy ideals. In a way abstract expressionism worked best to express the chaos and struggles of the world I lived in.

However, there had always been a haunting voice in my mind, asking myself if there could be a better way to reveal my own identity, both in form and in spirit. In 1995, I suffered from a nasty cold and it brought back childhood memories of the medicine packages wrapped in mulberry paper hanging from the ceiling of the traditional Korean herbal clinic. It was during this time that I began to explore the creative practice of working with this material.

Why did you begin working with mulberry paper? Could you talk about why this material is important to you?

Hanji (Korean mulberry paper) is much more than a material, because it has been part of my whole life. The hanok (traditional Korean style house) I lived in when I was born was built with mud walls covered with hanji; all the books used in seodang (village school) where I learnt the Thousand Character text were made in hanji; and the herbal medicines hanging from the ceiling in my uncle’s oriental medicine shop were wrapped in hanji.

Hanji is a medium for me to express my perception and contemplation of social, cultural and ecological struggle and reconciliation. Moreover, I see the life cycle of living entities through the production and recycling of the mulberry paper.

For the past 30 years, you have researched and practiced under the theme of interconnectedness. Could you explain further what this means?

In ecology, interconnectedness is an absolute factor for the reproduction and survival of all living things, including humans, and it means an essential requirement for ensuring biodiversity and enhancing sustainability in adverse conditions such as climate change. Therefore, interconnectedness is the healing DNA that overcomes the oppression and loss that arise from social disconnection, both in space and in time. It is also a thought-provoking process looking closely into the durability and recycling of the mulberry paper which reveals the natural laws of ecology facilitated by a biodiverse environment.

Your recent exhibition at the Venice Biennale ‘Times Reimagined’ showcases your extraordinary monumental sculptures and installations, could you talk about your creative process and what ‘Aggregation’ means?

‘Aggregation’ was born from my concern of the increasing level of heinous crimes, terrorism, wars, and the destruction of the natural environment. It was important that my work responded to this.

Hanji triangular bojagi (a Korean wrapping cloth) are hand-wrapped and tied one by one, so that none of them are exactly the same. This tenacious work embodies the mindset of covering the wounds of each individual, nature, and all the living beings. In some cases, I use discarded trash that is not easily recycled in nature to fill the triangular-shaped package wrapped in Hanji. In other words, it is a way to heal and reuse environmentally polluting materials.

Most of the paper existed as a book before it was used for artwork. I acquire old books, mostly genealogy books, disassemble them, and make triangular-shaped packages with the paper that has been passed on through many hands in the process of paper-making, selling, reading and recycling. 

On average how long does it take to make each relief? 

The smallest work displayed in Venice this time, for instance 195cm x 131cm, takes about two months to complete if all materials are ready. 

Could you talk about the central themes of the exhibition and why it was important for you to share your work with the public? 

‘Times Reimagined’ is a periodic review of my practice through the more intense lens of ecology. Given the unique Renaissance-style palazzo, most of the large-scale installations required site-specific adaptation, which was not just a challenge but an exciting process of initiating a new dialogue between the works and the space. Furthermore, the audience reception and interaction breathed new life into my works, adding another layer of ‘aggregation.’

by Judith Bar תרבויות משיקות אמנות קוריאנית עתיקת יומין וטוויסט אדריכלי מערבי ביאנלה 2022 בוונציה הפרייה כובשת עין
July / 31 / 2022

תרבויות משיקות

אמנות קוריאנית עתיקת יומין וטוויסט אדריכלי מערבי

ביאנלה 2022 בוונציה

הפרייה כובשת עין

פורסם במדור- 

צילום – Alice Clancy

אמנות נייר קוריאנית, הקרינה, בייחודה, על האדריכל איטלקי Stefano Boeri.

המזרח, במקרה זה, קוראה הדרומית ואמנות נייר התות עתיקת היומין, ה- HANJI, בעוצמתה הפנימית, כמו לא יכלה שלא לבוא לידי ביטוי בביאנלה האחרונה באיטליה בביתן 'מנורת רחוב' , תרצו 'פנס רחוב' מודרני.

Chun Kwang Young , בן 78, עטור פרסים, הציג תערוכה מרשימה בביאנלה האחרונה בוונציה – פסלים ומיצגים מנייר התות, תחת הכורת – זמנים מדומיינים מחדש – בארמון  Palazzo Contarini Polignac .

מזה 30 שנהChun  יוצר בתפיסתו את ההדדיות הבאה לידי ביטוי בין בני אדם לבין הערכים הסוציו -אקולוגיות הקורים, והשפעתם על המשך החיים של היצורים החיים.

Chun Kwang Young – צילום באדיבות JIYOUN PUBLIC ART,SEO,

,Stefano Boeri אדריכל איטלקי ומרצה בנושא תכנון עירוני במילנו, עוסק גם בעיצוב פנים ובעיצוב מוצרים בפוקוס תמידי גאופוליטי ובהשפעות ההדדיות בין סביבה וחיי בני אדם, בבדיקת תופעת ההתיישבות האורבנית.  לדוגמא, היערות האנכיים בתכנונו הביאו לפרסים שהוענקו לו ב-2014, 2015.

               צילום – Guoing Jiang

אדריכל Stefano Boeri – צילום באדיבות אדריכל סטפנו בוארי

בעקבות אימפאקט אמנותו של Chun והתרשמותו של Boeri מתרבות ייצור נייר התות הדרום קוריאנית, המכונה גם "נייר אלף השנים" )בהיותו מאד חזק(, תכנן ועיצב את 'בית Hanji',  מעץ, אמנם, בתבנית  'נייר-עץ בארכיטקטורה' והנראה מרחוק כמו פנס. העיצוב חיכה מסורת קיפולי נייר בנוסח tangram  (משחק סיני של הרכבת צורות גיאומטריות). פשטות המבנה מתחקה למבנה גאומטרי מודולרי, ביצירת חללים במבנה גיאומטרי פשוט, לפי מסורת דרום קוריאנית או לפי מסורת של בתים במזרח. במקרה שלפנינו הבית בנוי מ-4 פירמידות. מבחוץ הבית נראה כמו "חפץ"יקר ערך וגם כמו מבנה לשחק בו, כאשר ביום, בלובן שלו, ובלילה באור, הכמו בוקע ממנו. "בית HANJI" מאיר בלילה את ארכיטקטורת הרנסאנס שמסביבו וביום, בזכות מאפייניו, הוא מייחד גם את עצמו וגם את סביבתו האדריכלית הרנסנסית.

'בית HANJI' הוצב בוונציה ב- Palazzo gardens ונצפה מתעלת Grand Canal. שימו לב! גם תערוכה הקוריאנית וגם 'בית HANJI' ניתן יהיה לבקרם מ-23 באפריל ועד 27.11.22 .

צילום – Guoing Jiang

האמנות של Chun Kwang Young  מוצגת  ב- וונציה ב- Palazzo Contarini Polignac . הנושא – PAPER BECOMES MANIFESTO (הנייר כמניפסט אקולוגי) .

צורת וירוס, לב מוגדל הסובל מזיהום, פטריה מעוותת, פלנטה מחוספסת ופצועה והלא ראויה לחיות עליה, זכרון דוגמת טבע שנהרס בגלל טכנולוגיה לטובת כלכלה מתקדמת,וגם נייר צבוע בצבעים הכמו מרפאים…

צילום באדיבות Chun Kwang Young ו-  CKY STUDIO

עבור Chun, לאמנות גם תפקיד מדיטטיבי, לחשב מה אנו כבני אדם עושים, וגם מושא אסטטי. הנייר בו הוא משתמש מיוצר לפי המסורת בעבודת יד. האמן משתמש גם בנייר ספרים ישנים, כך שגם תכנם הוא חיבור אינהרנטי עם העבר ותוכנם של בני אדם.

צילום – Guoing Jiang

הדיאלוג של Boeri  vis a vis  Chun הוא מחאה פואטית להארת המניפסט האקולוגי הכואב של האדם.

קוראים יקרים, מוזמנים לצפות בווידיאו מטה. מעניין כיצד האמן הקוריאני מסביר אמנותו ועשייתו.

שימו לב! אם תבקרו בוונציה בקרוב, גם תערוכה הקוריאנית וגם 'בית HANJI' ניתן יהיה לבקרם עד 27.11.22 .


Espoarte 118 issue Chun Kwang Young Interview
July / 15 / 2022
Christina-Marie Lümen Venice Diaries IV: Chun Kwang Young: Times Reimagined
July / 08 / 2022

Chun Kwang Young: Times Reimagined
April 23 – November 27, 2022
Palazzo Contarini Polignac, Dorsoduro 874, Venice

Painting as sculpture as work in paper. These are interesting objects, #wellhaveourbits[parcels]to carry. 

Chun Kwang Young’s works present a different visual and art practical tradition. The artist creates little parcels out of Hanji, traditional Korean mulberry paper, out of which he constitutes his object-paintings. The form of the small packages recalls medicine bags which the artist encountered during his childhood. The paintings resemble bonbons or sweets, arrows, parcels, letters; fire, water, planetary surfaces; ruins, even trash. And then they are so very precious.

The forms of the relief works reflect socio-environmental subjects and abnormalities caused by human failure, such as nuclear and technological accidents, or climate change. Despite their by times violent shapes the paintings convey a sense of reflection and healing. The artist regards wrapping, in its lengthy and repetitive nature, as an act of creating meaning. In that sense, these paintings are heavily loaded.

The time carried within the works emanates a different temporality: the longer you look, the more it unfolds. Like an everlasting cell. The surfaces recall prehistoric rocks, extra-terrestrial objects, ashes, and dinosaurs. Wrapped in a contemporary fashion.

The interaction of the works with the architecture of the Palazzo Contarini Polignac is outstanding. One guiding principle of Chun Kwang Young’s practice is that of interconnectedness. In contrast, he marks a social disconnection as one of today’s most pressing issues. Chun Kwang Young’s works installed in this 18th-century palace seem an encounter of humans, nature, technology, past, present and future, reflection and activation.

If you want to get away from all the city trouble and activity: retreat to Hanji House, installed in a garden next to Palazzo Contarini Polignac.  The work is a collaboration between Chun Kwang Young and Italian architect Stefano Boeri. In a foldable house you dive into a paper universe created by a 3-d digital animation taking up fragments from Chun Kwang Young’s paintings. The animation is underlined with subtle, slow synthetic music. The experience is meditative and immersive, building up a distance to the outside, and to oneself. It is future-contemporary-technological peace between human and machine. Let’s hope it is the future of technology.


Designed by HANNET.COM